הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקשיים בקשב, בקושי ריכוז, ובנטייה לפעלתנות יותר ואימפולסיביות. אחד האתגרים העומדים בפני אנשים עם הפרעת קשב וריכוז הוא למיין ולעבד מידע ולהתמקד בנושא אחד משלל הגירויים העוטפים אותנו באופן קבוע.
מחקרים רבים בארץ ובעולם בחנו את הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לתאונות ילדים. מהמחקרים עולה כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאים בסיכון מוגבר לתאונות בבית, בדרכים ובפנאי. בחלק מהמחקרים אף נצפה סיכון גבוה פי 2 לתאונות אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לעומת ילדים ללא הפרעה.
תאונות דרכים, הרעלות, כוויות ונפילות הם הגורמים המרכזיים בהם רואים שכיחות יתר של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
החוקרים מעריכים כי הסיבה לסיכון המוגבר היא כי ילדים עם הפרעות קשה וריכוז סובלים יותר מאחרים מהסחת דעת, ומתקשים ביחס לבני גילם בהערכת סיכונים, בהערכת יכולות אישיות ובקושי לצפות השלכות של מעשים ומצבים שונים. כל אלו גורמים לילדים לקחת סיכונים מיותרים ולפעול באימפולסיביות.
אז מה אפשר לעשות?
ניתן לצמצם את הסיכון באמצעות העלאת מודעות והצפת הנושא במטרה ליצור סביבה בטוחה יותר והתנהגות תומכת שתקל על הילדים וההורים לאמץ הרגלי התנהגות בטוחה.
ככל שההורים והסביבה קרובה יהיו מודעים לסיכון, כך יוכלו לדאוג לסביבה בטוחה יותר ולהשגחה מתאימה.
הנחיות בטיחות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז:
- משגיחים על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עד גיל מאוחר יותר (בערך 12) ובהתאם לבחינת היכולות של הילד עצמו
- בכל רכישת מיומנות חדשה ועצמאית עוברים תהליך של הדרכה, הכשרה ואימון, עד שמזהים שהילד מוכן לבצע את המשימה באופן עצמאי ובטוח
- מדברים עם הילדים על בטיחות באופן קבוע. מוצאים מילים וסימנים שקל לזכור וליישם
- מקפידים לאחסן במקומות לא נגישים לילדים ציוד שעלול לסכן את ילדכם כמו גפרורים, כלי עבודה, חומרי ניקוי והדברה
- מצמצמים מצבים של הסחת דעת בזמן הפעילות
