זרקור למחקר בטיחות ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים

דברי פתיחה 

ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מתמודדים לעתים תכופות עם אתגרים ייחודיים, כאשר אתגר בריאות מרכזי עבורם הוא הסיכון המוגבר שלהם להיפגעות בלתי מכוונת.

זרקור למחקר זה בוחן את היבטי הבטיחות של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים, כפי שאלה באים לידי ביטוי בספרות המחקרית ומהעשייה השונה בשנים האחרונות. מטרתו לספק חומר למחשבה לגבי הדברים שיש לעשות על מנת לשפר את רווחתם וביטחונם של תלמידים אלה.

העבודות המובאות בזרקור זה מצביעות על מספר דרכים לקדם את הבטיחות של ילדים עם צרכים מיוחדים. בין היתר, בולטת חשיבות הקשרים שנוצרים בין ילדים עם צרכים מיוחדים ובין הסובבים אותם לצורך יצירת תחושת ביטחון ושייכות. כמו כן, עולה כי הטמעת טכנולוגיות מסייעות יכולה לסייע בשיפור תהליכי הוראה והטמעת ערכי בטיחות בקרב מורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, ובקרב התלמידים עצמם. לבסוף, ראוי לשים לב לחשיבות ההשקעה גם ברווחתם של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, על מנת שיהיו פנויים נפשית להשקעה בפיתוחם ובשלומם של ילדיהם.

אין ספק כי ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים הם אוכלוסייה המחייבת התייחסות ייחודית וכלים מותאמים לקידום ביטחונם ורווחתם בצורה מיטבית. לאור זאת, אנחנו תקווה שהבנה מעמיקה יותר של האתגרים הניצבים בפני אוכלוסייה זו תהיה צעד ראשון לפיתוח תוכניות התערבות ומהלכים רגולטוריים חיוניים לקידום בטיחותם, רווחתם ואיכות חייהם של ילדים ובני נוער אלה.

אורלי סילבינגר, מנכ"לית

בטיחות ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים: סקירה

ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מוגדרים ככאלה עם צרכי בריאות מיוחדים, הנמצאים בסיכון מוגבר להופעתם של קשיים גופניים, התפתחותיים, התנהגותיים או רגשיים כרוניים, ואשר זקוקים לשירותי בריאות ושירותים קשורי-בריאות החורגים מעבר לאלה הנחוצים לילדים ובני נוער בדרך כלל (McPherson et al., 1998). צרכים אלה עשויים לנבוע ממצבים כגון הפרעה על הרצף האוטיסטי, שיתוק מוחין, מוגבלויות קוגניטיביות, לקויות חושיות, ועוד. בישראל יש כ-220,000 ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים, המהווים כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך בישראל. נתוני ארגון בטרם מראים כי 16 ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים נהרגו מהיפגעות בלתי מכוונת בשנים 2008-2024.

גורמים כגון קואורדינציה מוטורית מוגבלת, יכולת מוגבלת להערכת סיכונים, ויכולת שיפוט לקויה, עלולים להגביר את הסכנה שלהם להיפגעות, לרבות נפילות, כוויות, חנק, או טביעה. בנוסף, ילדים אלה עלולים להתמודד עם קשיים בגישה ראויה לשירותי בריאות שונים, דבר המסבך עוד יותר את היכולת למנוע היפגעות או טיפול לאחר היפגעות. התמודדות עם סיכונים אלה מחייבת תוכניות התערבות מותאמות, סביבה מכלילה, ומודעות מוגברת בקרב מטפלים ואנשי מקצוע לקידום רווחתם ובטיחותם של הילדים.

הזרקור למחקר נפתח בסקירה קצרה לגבי חוק החינוך המיוחד בישראל, והצגת תוצאות ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד בישראל. לאחר מכן אנחנו מציגים נתונים לגבי היפגעות ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל, על מנת להבין את היקף התופעה. בהמשך אנו מציגים מחקרים מן העולם העוסקים בבטיחות ילדים עם צרכים מיוחדים, ותוכניות התערבות רלוונטיות, על מנת להבין מה ניתן לעשות בזירה המחקרית כדי להניע שינוי לשיפור בטיחותם ורווחתם של ילדים עם צרכים מיוחדים. לאחר מכן אנו מציגים דוגמאות למצב הרגולציה והחקיקה בעולם, על מנת להבין מה ניתן לעשות בזירה הציבורית. בסיום המסמך אנו מסכמים את התובנות העולות ממנו, ומציגים אפיקים אפשריים לפעולה.

הפניות

McPherson, M., Arango, P., Fox, H., Lauver, C., McManus, M., Newacheck, P. W., … & Strickland, B. (1998). A new definition of children with special health care needs. Pediatrics, 102(1), 137-139.‏

חוק החינוך המיוחד בישראל

חוק החינוך המיוחד בישראל (תשמ"ח, 1988) הוא החוק הראשון בישראל שעסק מפורשות בתלמידים עם צרכים מיוחדים. החוק מגדיר תלמיד עם צרכים מיוחדים ככזה בגיל 3-21 "שמחמת התפתחות לקויה של כושרו הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזק לחינוך מיוחד". הוא נועד להגן על זכויותיהם של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים על ידי מתן מענה לצרכיהם החינוכיים, הפיזיים, הנפשיים והחברתיים, ולעגן את זכויות אלה בחוק. החוק מתמקד בהכנתם של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים להשתלבות בחברה ובשוק העבודה. הוא שם דגש על פיתוח ויישום תוכניות חינוכיות מותאמות והתערבויות טיפוליות במימון המדינה, כגון פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק, כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים להם.
.

החוק עבר במשך הזמן תיקונים משמעותיים, בעיקר בשנת 2002, שהכניסו מדיניות הכללה. מטרת תיקונים להבטיח את זכותם של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות לקבל תמיכה ולהשתלב לצד חבריהם במסגרות החינוך הרגילות בצורה בטוחה ומיטבית, כאשר הדבר אפשרי. עם זאת, שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במסגרת בתי ספר רגילים לא השתנה לאורך השנים, ועומד על פחות משני שלישים מכלל התלמידים עם צרכים מיוחדים (בלס, 2022). לצד זאת, עלה משקלו של תקציב החינך המיוחד מתוך כלל התקציב של מערכת החינוך, מ-17.8% בשנת 2015/16, ל-20.9% בשנת 2023/24.

הפניות

בלס, נ'. (2022). המאבק המתמשך לשוויון בתקצוב החינוך המיוחד: סקירה היסטורית. מרכז טאוב, ירושלים.

המצב בישראל כיום: ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד בישראל

ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד בישראל, בראשה ניצב עמוס שפירא, מנכ"ל אל על וסלקום לשעבר, שגם כיהן בעברו כיו"ר אלו"ט, פרסמה את המלצותיה במאי 2024. בין היתר המליצה הוועדה על הקטנת הכיתות בחינוך הרגיל ל-19 תלמידים, ועל מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע, על מנת להקל על שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים.

הוועדה הצביעה על קושי בהכשרת כוח אדם מקצועי. על כן המליצה הוועדה על הכשרה ופיתוח של צוותי החינוך במסגרת מקום העבודה. כמו כן, הצביעה הוועדה על השקעה לא מספקת בגיל הרך. לאור זאת, המליצה הוועדה גם על העלאת הגיל הרך בסדר העדיפויות התיקצובי, במטרה לאפשר שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים כבר בשכבות גיל אלה.
.

במסקנותיה כתבו חברי הוועדה כי "השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו התקינה של הילד בכל תחומי החיים: קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומוטורי. לפיכך, ההשקעה אסטרטגית וממוקדת של משאבים בשכבת גיל זו תסייע למנוע קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים, וצפויה להקטין את הצורך במתן שירותי חינוך מיוחד בבית הספר."

עם זאת, בביקורת על מסקנות והמלצות הוועדה שהתפרסמו ע"י שחר אילן בכלכליסט, נטען כי להמלצות אלה היתכנות יישום נמוכה. בין היתר צוינו חוסר היציבות השלטונית בישראל, הפניית תקציבים מתמשכת למלחמה המתמשכת ולתכליות קואליציוניות, ומדיניות הקואליציה הנוכחית כחסמים בפני יישום יעיל של המלצות הוועדה.

הפניות:

אילן, ש'. (2024). ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד מציגה חזון מרשים עם היתכנות נמוכה. כלכליסט, מאי 29, 2024. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syc6lf7ea

היפגעות ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים בישראל

בין השנים 2008 ו-2024 נהרגו 16 ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל. שישה מהמקרים (37.5%) היו עקב תאונת דרכים (ארבעה מהם באותה תאונה). חמישה מקרים נוספים היו עקב חנק (31.3%). ב-12 מהמקרים לא הוגדרה הלקות בפרסומי התקשורת. שני מקרים נוספים הם של ילדים על הרצף האוטיסטי, מקרה אחד של ילד עם פיגור שכלי, ומקרה נוסף של ילדה על הרצף האוטיסטי ועם פיגור קשה.
.

במערכת נתוני הפניות למיון (מערכת ה-MDS) מתועדים 430 מקרים של היפגעות ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים בשנים 2008-2024. מנגנון ההיפגעות השכיח ביותר הוא נפילה (n=130; 30.2%). המנגנון השני בשכיחותו הוא מכה/חבלה (n=69; 16%), והשלישי חתך/דקירה (n=32; 7.4%). קבוצת הגיל הפגיעה ביותר היא ילדים בגילי 5 עד 9 (n=167; 38.8%). עם זאת, יש לזכור שלפחות חלק מהלקויות (אוטיזם, הפרעות התנהגות, הפרעות נפשיות, וכו') עשויות להיות מזוהות רק בשלב יחסית מאוחר, ועל כן היפגעות בגילי לידה עד 4 נמצאת בהערכת חסר.

בטיחות ילדים עם צרכים מיוחדים: מחקרים מהעולם

על הקשר שבין מוגבלות ובין היפגעות בלתי מכוונת של בני נוער

מחקר שהתפרסם בשנת 2020 בחן את הקשר שבין סדרת מוגבלויות ובין הסיכון להיפגעות בלתי מכוונת של בני נוער בשוודיה. המחקר הסתמך על ניתוח תוצאות סקר של 4,741 בני נוער בני 15 ו-17. המחקר הראה כי לבני נוער עם מוגבלות סיכון גבוה ב-53% להיפגעות בלתי מכוונת, לעומת בני נוער ללא מוגבלות, כאשר הפערים בין בנות גדולים מהפערים בין בנים. הפרעת קשב וריכוז ואפילפסיה נמצאו באסוציאציה עם סיכון מוגבר להיפגעות, ואילו אוטיזם נמצא באסוציאציה עם סיכון מופחת להיפגעות. הפרעות קשב וריכוז, ליקויי תנועה וליקויי ראייה נמצאו באסוציאציה עם אשפוז עקב היפגעות בלתי מכוונת. החוקרים מציעים כי אסטרטגיות למניעת היפגעות צריכות לכלול הסתגלות לסביבה פיזית, וטיפול רפואי מותאם.

לקריאה נוספת:

Jernbro, C., Bonander, C., & Beckman, L. (2020). The association between disability and unintentional injuries among adolescents in a general education setting: evidence from a Swedish population-based school survey. Disability and health journal, 13(1), 100841.‏

מניסיונן של משפחות לילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות על צרכי הבטיחות של הילדים

מחקר שהתפרסם בשנת 2022 בחן את הבטיחות של ילדים עם מוגבלות קוגניטיבית דרך החוויות והניסיון של בני המשפחה שלהם במחוז כפר בדרום אפריקה. המחקר השתמש בראיונות עומק ובקבוצות מיקוד בקרב 26 משפחות בהן גדל ילד עם מוגבלות קוגניטיבית. ממצאי המחקר נבחנו באמצעות ניתוח תימות. המחקר הראה כי ילדים עם מוגבלות קוגניטיבית לוקים בביטחונם בסביבת הבית, בבית הספר, ובמעונות היום, עקב העדר מעורבות פעילה של בני המשפחה הגרעינית, השכנים והקהילה, לרבות אינטראקציה עם חבריהם והצוות הטיפולי במוסדות בהם הם נמצאים. בטיחותם של ילדים אלה נפגעת כתוצאה מחשיפה מוגברת לניצול ולפציעות, דבר המוביל לחוויית דחייה ובידוד, הנובעים מהחשש שלהם מפני השפלה. דבר זה מוביל לתחושה של כאב פסיכולוגי וצער לבני המשפחה שלהם, ובמיוחד לאימותיהם. המחקר מדגיש את החשיבות במעורבות פעילה של בני המשפחה והקהילה, כמו גם על החשיבות במעורבותם של ארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים בהבטחת יצירת סביבה בטוחה עבור ילדים אלה. כמו כן, מדגיש המחקר כי הקושי להיאבק באופן עצמאי על זכויותיהם כתוצאה ממוגבלותם הקוגניטיבית מחייב את כל המעורבים, לרבות בני משפחה, מטפלים, שכנים וחברי קהילה לשחק תפקיד מרכזי במאבק של ילדים אלה על בטיחותם.

לקריאה נוספת:

Modula, M. J., & Sumbane, G. O. (2022). Families’ experiences on Safety needs of children with intellectual disability. International journal of environmental research and public health, 19(22), 15246.‏

תוכניות התערבות מהעולם

שימוש בטכנולוגיות מסייעות בהוראת תלמידים עם מוגבלויות

מחקר שהתפרסם בשנת 2022 בחן את התפישה של מורים לגבי יעילות השימוש בטכנולוגיות מסייעות בתוכניות התערבות בקרב ילדים, באמצעות שאלון תיאורי. כל המשתתפות (n=183) עבדו בתוכניות התערבות בגני ילדים ובבתי ספר ציבוריים בקטאר. ממצאי המחקר הראו כי היישום של תוכניות אלה בקרב מורות גבוה. יתרה מכך, המחקר לא מצא הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין משתנים כגון ניסיון, התמחות, ורמת המוגבלות של התלמיד. לאור זאת, ממליצים החוקרים שמורים ומורות צריכים להיות מתומרצים להשתמש בטכנולוגיות מסייעות בהוראת תלמידים עם מוגבלויות. יתרה מכך, החוקרים ממליצים על פיתוח מערכי הכשרה מקצועיים מתמשכים, על מנת שישתמשו בכלים המתקדמים והטובים ביותר להגברת מיומנויות ההוראה שלהם, ומיומנויות הלמידה של התלמידים.

לקריאה נוספת:

Al-Attiyah, A., Dababneh, K., Hamaidi, D., & Arouri, Y. (2022). Employing assistive technologies in teaching children with disabilities in early childhood settings: Teachers’ perceptions. International Journal of Early Years Education, 30(2), 419-433.‏

התערבויות מבוססות-מיינדפולנס ותראפיות קבלה ומחויבות לשיפור הרווחה הנפשית של הורים לילדים עם עיכובים התפתחותיים

עבודה שהתפרסמה בשנת 2022 סקרה מחקרים שונים על מנת למפות את היעילות של תוכניות התערבות מבוססות-מיינדפולנס ותרפיית קבלה ומחויבות (ACT) בשיפור הרווחה הנפשית ומיינדפולנס של הורים לילדים עם עיכובים התפתחותיים. בקצרה, מיינדפולנס (קשיבות) היא מודעות מכוונת ולא שיפוטית אל מה שקורה ברגע הנוכחי כאמצעי לפיתוח רמות גבוהות של איזון, חוסן נפשי, וחמלה, ולחיים טובים ומספקים יותר. תרפיית קבלה ומחויבות (ACT, Acceptance and commitment therapy) היא שיטת טיפול נפשי המשלבת בין גישות קוגניטיביות-התנהגותיות שונות ובין מרכיבים מתוך גישת המיינדפולנס.

תוצאות המחקר מציעות שתוכניות התערבות אלה נמצאו יעילות בשיפור המצב הנפשי של הורים לילדים עם עיכובים התפתחותיים, לרבות הפחתת לחץ, חרדה ודיכאון בקרב הורים. המחקר מציע שתוכניות התערבות כאלה יכולות לתרום לשיפור מצבם של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ועל כן מומלצות ליישום על ידי אנשי מקצוע, אנשי קהילה ורשויות שונות לתמיכה בהורים אלה.

נוסיף ונציין כי לחץ נפשי של הורים ככלל נמצא במחקרי עבר כמגביר סיכון להיפגעות ילדים, ועל כן אימוץ ויישום תוכניות מפחיתות לחץ בקרב הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים עשוי להפחית את סכנת ההיפגעות בפניה ניצבים ילדים אלה.

לקריאה נוספת:

Chua, J. Y. X., & Shorey, S. (2022). The effect of mindfulness-based and acceptance commitment therapy-based interventions to improve the mental well-being among parents of children with developmental disabilities: A systematic review and meta-analysis. Journal of autism and developmental disorders, 52(6), 2770-2783.‏

‏רגולציה וחקיקה מהעולם

במדינות המערביות, חקיקה בנוגע לבטיחות של ילדים עם צרכים מיוחדים מתמקדת כיום בהכללה, הנגשה והגנה של ילדים. מטרתם של חוקים כגון the Individuals with Disabilities Education Act (IDEA) בארצות הברית היא להבטיח כי ילדים עם צרכים מיוחדים מקבלים חינוך חינם מותאם בסביבה בטוחה המתואמת לצרכיהם המיוחדים. בכך נכללים ההתקנה והשימוש ברמפות מותאמות ובמעליות, על מנת להבטיח תנועה בטוחה של התלמידים בתחומי בתי הספר. תוכניות דומות קיימות, בין היתר, גם בקנדה (Accessibility for Ontarians with Disabilities Act (AODA)), בבריטניה (Equality Act 2010), בגרמניה (Inclusive Education Strategy), ובאוסטרליה (Disability Standards for Education 2005).

באופן דומה, מדיניות האיחוד האירופי, לרבות אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD), שרוב המדינות החברות אישרו, מדגישה את הזכות לבטיחות, הכללה ואי-אפליה עבור ילדים עם מוגבלויות. חוקים אלה מחייבים את הימצאותם של אמצעי בטיחות פיזיים, לרבות תשתיות בית ספר ותחבורה מונגשות, לצד הגנות פסיכולוגיות-נפשיות, כגון תוכניות נגד בריונות, ותוכניות טיפול פרטניות. למרות קיומן של מסגרות אלה, עדיין קיימים אתגרים כגון יישום והטמעה עקביים, במיוחד במסגרות בהן המשאבים מוגבלים, המדגישים את הצורך בהשקעה מקיפה ומתמשכת, כמו גם בפיקוח ואכיפה.

סיכום הדברים:

• המצב הקיים: חוק החינוך המיוחד בישראל עבר תיקונים משמעותיים, בעיקר בשנת 2002, שהכניסו מדיניות הכללה. עם זאת, שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במסגרת בתי ספר רגילים עדיין עומד על פחות משני שלישים מכלל התלמידים עם צרכים מיוחדים.
• נתוני היפגעות: בין השנים 2008 ו-2024 נהרגו 16 ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל מתאונות דרכים ומקרי חנק. בפניות למיון בולטים מקרי היפגעות ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים עקב נפילה, מכה/חבלה וחתך/דקירה.
• מחקרים מהעולם:
  • לבני נוער עם מוגבלות סיכון גבוה ב-53% להיפגעות בלתי מכוונת, לעומת בני נוער ללא מוגבלות, כאשר הפערים בין בנות גדולים מהפערים בין בנים.
  • ילדים עם מוגבלות קוגניטיבית לוקים בביטחונם בסביבת הבית, בבית הספר, ובמעונות היום, עקב העדר מעורבות פעילה של בני המשפחה הגרעינית, השכנים והקהילה, לרבות אינטראקציה עם חבריהם והצוות הטיפולי במוסדות בהם הם נמצאים.
• תוכניות התערבות מהעולם:
   
  • השימוש בטכנולוגיות מסייעות בתוכניות התערבות בקרב ילדים בקרב מורות נמצא גבוה ויעיל.
• תוכניות התערבות מבוססות-מיינדפולנס ותרפיית קבלה ומחויבות (ACT) נמצאו יעילות בשיפור המצב הנפשי של הורים לילדים עם עיכובים התפתחותיים, לרבות הפחתת לחץ, חרדה ודיכאון בקרב הורים.
• רגולציה וחקיקה מהעולם:
  • במדינות המערביות, חקיקה בנוגע לבטיחות של ילדים עם צרכים מיוחדים מתמקדת כיום בהכללה, הנגשה והגנה של ילדים. בכך נכללים ההתקנה והשימוש ברמפות מותאמות ובמעליות. בדומה, מדיניות האיחוד האירופי מדגישה את הזכות לבטיחות, הכללה ואי-אפליה עבור ילדים עם מוגבלויות.

תובנות והמלצות

העבודות המובאות בזרקור זה מצביעות על מספר דרכים לקדם את הבטיחות של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים.

בין היתר, בולטת חשיבות בקידום ופיתוח הקשרים שנוצרים בין ילדים עם צרכים מיוחדים ובין הסובבים אותם. קשרים אלה יכולים לשחק תפקיד מרכזי ביצירת תחושת ביטחון ותחושת שייכות בקרב ילדים אלה.

כמו כן, עולה כי הטמעת טכנולוגיות מסייעות יכולה לסייע בשיפור תהליכי הוראה והטמעת ערכי בטיחות בקרב מורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, ובקרב התלמידים עצמם. טכנולוגיות אלה לא מעצימות את חווית הלמידה, אלא גם תורמות להעלאת המודעות וההבנה של אמצעי בטיחות בסביבות למידה מגוונות.

יתרה מכך, חשוב להכיר בחשיבות רווחתם של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. תמיכה רגשית ונפשית בהורים אלה עשויה לאפשר להם להתמקד בצורה יעילה יותר בפיתוח רווחתם של ילדיהם, על ידי יצירת סביבה תומכת ומפתחת.

לבסוף, יש לתעל את תשומת הלב גם להשקעה ביצירת סביבה בטוחה והעצמת מחנכים. זאת על מנת לקדם אימוץ שיטות חדשניות ללימוד ערכי בטיחות.

על ידי תיעדוף היבטים אלה, ניתן יהיה לגשר על הפערים במודעות לבטיחות, ובכך לשפר מהותית את איכות חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם.