• ילדים הם נמוכים ואינם צפויים, ונהגים אינם יכולים להבחין בהם בכביש או באזורי חניה, לכן חשוב להקפיד כל כללי הבטיחות:
  • בכל יציאה מחוץ לבית הילד נמצא בהשגחת מבוגר במרחק נגיעה
  • לא מאפשרים לילדים להיות לבד באזורים בהם יש תנועת כלי רכב, כולל מגרשי חניה
  • בבית מפרידים את אזור המשחק בחצר מאזור החניה
  • במהלך חציית כביש ילדים מחזיקים יד למבוגר אחראי
  • בחניית הרכב בתום הנסיעה, מוצאים את הילד ממושב הבטיחות רק כאשר המבוגר מוכן להליכה.
  • בזמן התארגנות מבקשים מהילד להחזיק לכם ברגל.

ילדים צעירים חסרים את הבגרות והבשלות הפיזית והקוגניטיבית לאמוד מהירות ומרחק, ולכן אינם יכולים לחצות כביש בבטחה. בשל גילם הצעיר הם נוטים לקחת סיכונים לפעמים במתכוון, לעיתים מחוסר ידע או מודעות ולפעמים כתוצאה מלחץ חברתי.

מנקודת המבט של הנהג ילדים הם נמוכים ואינם צפויים, לכן לא ניתן לסמוך על הנהג שיבחין בהם בכביש או באזורי חניה.

חשוב להקפיד כל כללי הבטיחות:

• ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד
• לא מאפשרים לילדים ללכת לבד באזורים בהם יש תנועת כלי רכב, כולל מגרשי חניה
• בבית מפרידים את אזור המשחק בחצר מאזור החניה
• בכל הליכה מתרגלים אם הילדים את כללי הבטיחות

• מלמדים את הילדים את משמעות התמרורים, חצייה במעברי חצייה, התבוננות שמאלה וימינה מספר פעמים בטרם החצייה, ומהו מקום העמידה הבטוח לפני חציית הכביש
• נותנים לילדים דוגמה אישית בכל הליכה ומסבירים להם תוך כדי חצייה על תהליך קבלת החלטות: חוצים רק באור ירוק, במעברי חצייה לא מרומזרים עוצרים לפני חצייה, עומדים על שפת המדרכה, מסתכלים לצדדים  והולכים ללא שימוש בטלפון

• במידה ורוכבים על אופניים, יורדים מהם בחציית הכביש והולכים לצדם
• חוצים את הכביש בהליכה ולא בריצה

הכנה לחציית כביש עצמאית

לקראת גיל 9 מתרגלים את הילדים בתהליך קבלת החלטות להליכה וחצייה בטוחה:

• בהליכה עם הילדים, מאפשרים להם לקבל החלטות מתי ניתן לחצות- דגש על מניעת התפרצות, קשר עין עם נהגים, וידוא שכל המכוניות עוצרות בכל המסלולים
• מתרגלים במעברי חצייה במיקומים שונים - מעבר חצייה באמצע דרך, מעבר חצייה לפני צומת, מעבר חצייה לפני כיכר
• בוחנים את הבנת הדרך- זיהוי מהיכן מגיעה התנועה, התנהלות במעגלי תנועה
• עומדים מאחורי הילדים בעת המעבר על מנת לאפשר להם להתמודד עם התנועה ונהגים
• מתרגלים בשעות השיא בתנועה

מתי הילד מוכן לחצות כביש לבד?

כדי לזהות את מידת המוכנות של ילד מעל גיל 9 לחציית כבישים בטוחה, מומלץ לבחון את הילד בשני שלבים

• בידיעת הילד - הילד הולך לבד וההורה נימצא במרחק אך בטווח ראייה
• ללא ידיעת הילד- הילד הולך לבד ואינו רואה את ההורה בטווח הראייה ואינו מודע אליו
• מומלץ לבדוק במספר סוגי מעברי חצייה (כיכר, רחוב דו סטרי, רחוב חד סטרי, מעבר דרך אי תנועה ועוד) וברחובות בעומסי תנועה שונים
• דגשים לבחינה: עצירה במיקום המאפשר שדה ראייה, הסתכלות לצדדים, חצייה בהליכה, חצייה ללא הסחות דעת, קשר עין עם נהגים לפני חצייה, ציות לחוקי תנועה ותמרורים, בחירת מסלולים בטוחים

החל מגיל תשע מרבית הילדים מפתחים את היכולת ההתפתחות והקוגניטיבית לחציית כביש בצורה בטוחה. חשוב לזכור כי הליכה בטוחה היא מיומנות שיש להקנות לילד ולוודא גם בהמשך כי הוא מכיר את כללי התנועה ונוהג בהתאם.

ילדים נוטים לקחת סיכונים לפעמים במתכוון, לעיתים מחוסר ידע או מודעות ולפעמים כתוצאה מלחץ חברתי. הם אינם צפויים ולכן מומלץ לחזור ולשוחח איתם על

כללי היסוד להליכה בטוחה:

• ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד

• מעדיפים חצייה במקום בו יש רמזור - וחוצים רק באור ירוק
• במעברי חצייה לא מרומזרים עוצרים לפני חצייה, עומדים על שפת המדרכה, מסתכלים לצדדים
• בחציית כביש לא משתמשים בטלפון נייד או באוזניות

• במידה ורוכבים על אופניים, יורדים מהם בחציית הכביש והולכים לצדם
• חוצים את הכביש בהליכה ולא בריצה

מהו המסלול הבטוח?

• דרכים בהן הילד הולך באופן קבוע - לבית הספר, לחוגים, לחברים וכו' - מומלץ לבחור עם הילד את המסלול הבטוח ולתרגל עמו
• בוחרים בדרך הכוללת את המספר הקטן ביותר של כבישים שיש לחצות
• הולכים יחד עם הילדים במסלול הנבחר לצורך תרגול
• מזהים נקודות בדרך הדורשות תשומת לב מיוחדת